מי לא מכיר את העץ הנדיב של סל סילברסטיין (הידעתם כי הוא היה גם הקריקטוריסט של playboy, כן, אותו אחד של השפנפנות)? הספר שהצטלב בנתיבנו בשלב זה או אחר ומעביר את מסר הנתינה האינסופי, וממחיש את טיבו של האדם על גווניו ולא באור כזה חיובי בסופו של דבר. אחרי שקראתי לליה את הספר הוחלט פה אחד, אני הצעתי והפה שלה החליט, לעשות לנו עץ אוהב ונדיב משלנו. העץ הזה פיאר את שולחן החג בשבועות ותיפקד מצויין כמרכז שולחן.
אין כאן חידוש או המצאת הדור, מדובר בענף שהשאלנו (ולא נחזיר) מעץ התפוז שלנו. עליו נתלו בעזרת סרט סטן בגוון לבנדר, לבבות שנגזרו ביד מדפי ספר נטוש ודחוי וכמה פרחי נייר שהכנו (ראו הסבר למטה). לפרוייקט דומה כדאי לחפש ענף יבש ומסועף, כך יש יותר אופציות תלייה. את הענף עצמו נעצנו בבסיסו אל קוביית קלקר ואז תחבנו אותם אל כלי. שקיות חול מייצבות את העניין כולו ומעל "אדמה" של ניירות מקומטים. בשלב מסויים הוחלט להוסיף פרחי נייר וליה רצתה גם לבבות עם ציורים, אז היא תרמה שניים צבועים בירוק. ליה ואני נהננו מכל רגע...
מצגת של הספר - העץ הנדיב (לא יודעת אם זה הפרת זכויות או לא, האם?)
איך מכינים פרח נייר (flower paper tutorial)
ישנן אינספור אופציות להכנת פרחי נייר, זו אחת ופשוטה שמניבה תוצאות מהירות ולא רעות.
על דף נייר מרובע משרטטים (או פשוט גוזרים בלי שירטוט) סיפרלה (a).
גוזרים (b) ומגלגלים (c). בסוף מדביקים עם דבק. היש פשוט מזה?
הערות:
אני מעדיפה לקמט את הדף קודם (תמונה e) ואז יוצא נייר "רך" ומעניין יותר, אפשר גם ליצור קיפולים לא אחידים כאשר מלפפים את הנייר (תמונה f), כך נוצת שפה מעובה לפרח. כמובן שסוגי נייר שונים ינפיקו תוצאות שונות.
אם רוצים, אפשר להדביק במרכז פונפון, או כדור נייר מקומטליצירת מילוי פנימי.
קרדיט צילום לורה אדמס
לפני כחודשיים הלכתי בשכונה, ופגשתי ערימת ספרים ענקית שמישהו השליך. הייתם מאמינים שלמישהו יש לב פשוט לזרוק ספרים? מדובר באוצר של ממש, ספרייה שלמה של אדם אוהב ספר וידע (שלא נותר לי אלא להניח שהוא הלך לעולם שכולו טוב ומישהו פינה את הסיפרייה שלו), שעניינו היה ברפואה הוליסטית מגוונת, ספריטואליזם רבתי, היו שם גם לא מעט ספרי יהדות, ספרי קריאה (קלאסיקות ופרוזה חדשה), פילוסופיה, הגות, אמנות ושירה. מצבור בלום של ידע, והנאה צרופה. איזה בינגו אלוהים זימן לי.
מובן שהוא הפך להיות האוצר שלי. חלק מהספרים פוזרו למקורבים שמצאו בהם עניין וחלק עדיין מחכים לבית חם. והיו אלו שעברו הסבה מקצועית, ספרים אשר לפי בחירתי (יש מיני קריטריונים שמכשירים אותם לכך), הפכו לנאמני הגנזך היצירתי. הם משמשים אותי ליצירה, לאמנות. מדובר בספרים בעלי ייחוס וערכם אינו נופל בהרבה מזה של הספרים שנקראו על המדף. הם חשובים ועוברים גליגול מטמורפוזי, מעין גלגול נשמות של ספרים, אם תרצו. משנים ייעוד והופכים לבוראי עולמות רק בדרך אחרת.
האיור הזה נעשה בטכניקה ומדיה מעורבת : איור, הדבקה, בדים ותפירה כולל נציגים מ- 3 ספרים שונים ועוד שילוב של דפים נוספים. כל דף, כל מקור נייר, כל אופן הדבקה, הנחה, חיבור ושילוב יוצרים יצירה שהיא רב- שיכבתית במובן הפיזי -גשמי ובמה שמתלווה אל כך במובן המטאפיזי. הרובדים הללו, החיבורים, הם רבי משמעות עבורי. בנוסף לרובד הפיזי, אהוב עלי הרעיון שכל פיסת נייר, בייחוד אלו מהספרים מביאה איתה "משהו מבית"- מטען ריגשי, אינפורמטיבי, ואמצעי להעברת מסרים תקשורתיים.
היביסקוס סגול, ציממנדה אדיצ'יה. יפהפה, רגיש, מעניק טעימה תרבותית מאלפת ומצליח להעביר סיפור אישי וכל כך אוניברסלי יחד עם סיפור לאמי והיסטורי בצורה מאלפת. מומלץ!
האפפיורית יוהאנה של דונה וולפולק. סיפור שלא יאמן, רגיש, מעניין וסוחף. מסוג הספרים שנשאר הרבה זמן בלב.
ספריה של אמי טאן באשר הם (כי הבחורה כותבת מעולה, הסיפורים, החוויות, את חי את הסיפור לגמרי וקורא בנשימה עצורה).
אבנים מן הנהר, אורסולה הגי. הספר האחרון שקראתי ולא יצא לי מהלב ומהראש, סיפור מדהים שכתוב ומתורגם מצויין. כן יש שם את השואה כתמה מהותית, גם למי שסולד מספרי שואה, מומלץ ובלתי נשכח.
ז'ק הפאטליסט ואדונו. ספר ענתיקה של דני דידרו שהומלץ על ידי מי שהיה המרצה החביב בקמפוס של מקסיקו באוניברסיטת ת"א, דר' הנרי אונגר החריף והיה שווה חיפושים קדחתניים בחניות ספרי יד שניה.
אלה תולדות, אלזה מורנטה. מעולה ובלתי נשכח. ספר עב קרס שעצוב להעביר בו דפים בידיעה שהסוף של הסיפור מתקצר.
הבשורה על פי ישו, זוזה סאראמאגו. פשוט מרתק.
מקור הצילום, למי שניחן בנפש אנלוגית בעולם הדיגיטאלי- חנות ספקים קטנה עם לב ענק
התבנית Blogger: Minima White נכתבה בידי(Douglas Bowman) | הורחבה ל-3 עמודות בידי (Thur Broeders)
תורגמה והומרה לעברית בידי Amit
