פעם הן היו מפוחדות. כל תנועה שלא לדבר על עיפעוף, היה מטיס אותן בבהלה הרחק. עכשיו הן התרגלו אלינו ול"מתנות" שנוצרות אחרינו. ואף גילו שמיסטר יאיא מותיר אחריו ארוחות שלמות ושוות עד מאוד על הרצפה. אז הן למדו - שווה להשאר.
עכשיו זה כבר סיפור אחר, צריך לגרשן בקישטא אימתני וגם זה בקושי מדגדג להן. הדרורים כבר לא ממש מפחדים, למעשה הם מלאי תעוזה. לפחות יש הבנות ואנחנו "מתקזזים" הן, בתמורה לאוכל, מנקות ומדנדשות לי את המרפסת אחרי הזוועות שיאיא מותיר אחריו (שהרי כל המתיז אוכל סביבו- הרי זה משובח)
בין אם נשארה לכם כיכר לחם שכוחת אל אי שם בערבות המקפיא, או שיש לכם קשרים טובים עם המכולת, מאפייה ווטאבר... תוכלו לנצלם לטובת יצירת מתקני האכלה או בתי ציפור מצויינים.
חוצמזה יש להם שם רעיונות רענננים למדי, אהבתי עד כלות את
קולב הבגדים שהיה פעם סרט מדידה. וגם
שולחן החלון בעל תותבות הקרטון חמדמד.
אולי תרצו להכין ש
רשראות האכלה מגניבות לתלייה ? וכנראה שיעזור לכם גם
הרעיון הפופקורני הנפלא הזה.
